הוצאה לפועל

פלוני אלמוני הלווה כמות נכבדת של כספים מן הבנק. כנגד אותם כספים שם אותו פלוני את רכושו בתור ערבות, לדוגמא – רכבו. הכסף לא הוחזר ובסופו של יום, הבנק תבע את פלוני בבית המשפט. 
בית המשפט פסק לטובת הבנק. מרגע זה משתנה התמונה ויש הגדרות חדשות לצדדים בסיפור. 
מחד- הזוכה, במקרה זה הבנק, מאידך- החייב, במקרה זה פלוני-אלמוני. העיקול עצמו נעשה על-ידי לשכת הוצאה לפועל.

חוק ההוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל הינו רחב יריעה ואין במאמר זה כוונה להכיל את כולו, אלא רק להציג הגדרות מסוימות וחלקים מרכזיים מהחוק בשפה נוחה לקריאה. במידה והינכם מעוניינים בכל זאת לעיין  בהרחבה בחוק בהרחבה בצורתו המקורית, ניתן לעשות זאת באתר האינטרנט של ההוצאה לפועל, או באתר של המוסד לביטוח לאומי.

הוצאה לפועל

הוצאה לפועל הינו תהליך אשר נועד לזכות את הזוכה במשפט בחובו, משמע לאפשר לבעל החוב לקבל את כספו. ישנם הליכים שונים העומדים בידו של הזוכה. ניתן לעקל רכוש כגון רכב או דירה, ניתן גם לעקל כספים אשר נמצאים בחשבונות בנק. במידה ומדובר בכסף אשר נמצא אצל צד שלישי (לדוגמא הבנק) הוא מקבל הגדרה של 'מחזיק'. זאת מכיוון שהוא אינו החייב, אך מחזיק בפועל בכספים השייכים לחייב ואשר הוחלט להעבירם לזוכה. לא ניתן לעקל את כל הבא ליד שכן החוק מגדיר באילו תנאים ניתן לבצע את העיקול.


לדוגמא: לא ניתן לעקל את כלי העבודה הנחוצים למחייתו של האדם. בנוסף לכך, במידה ומעקלים את ביתו של האדם, חייב המעקל לספק חלופה. כפי שניתן לראות, העיקול לא יכול להתבצע בצורה השוללת את יכולת הקיום הבסיסית של האדם.


מלבד עיקול קיימת אפשרות נוספות העומדות לרשות הזוכה כדוגמת עיכוב יציאתו מהארץ של החייב. עם זאת, מכיוון שגם פה קיימת לאדם זכות בסיסית של תנועה חופשית, ניתן יהיה למנוע את היציאה רק במידה ויוכח כי דבר זה ישפיע על יכולתו של האדם להחזיר את החוב.

במקרה הקיצוני ביותר, יכול אדם להיות מואשם בביזיון ההוצאה לפועל בנסיבות מחמירות מה שיוביל לאפשרות של תקופת מאסר קצרה.

במקרים מסוימים מופעל הליך כינוס נכסים, אשר עליו נדבר בהמשך. 
חייב קיימות אפשרויות פעולה בכדי להגן על עצמו, זאת במידה ואין החייב מסוגל לשלם את החוב או שהוא מתנגד לכך. הדבר צריך להתבצע באמצעות שימוש במנגנון המתאים, במקרה זה מנגנון ההוצאה לפועל עצמו. החייב יכול לבקש לשלם את החוב בתשלומים במידה ואינו מסוגל לעמוד בתשלום מלא כרגע. במקרים אחרים, יכול החייב להציג הוכחות לכך שאינו צריך באמת לשלם את הכסף, במצב זה יופעל עיכוב לתהליך ההוצאה לפועל.

רבים מאיתנו שמעו על חברות שונות המכריזות על מצב של פשיטת רגל בכדי להתגונן מפני עיקולי הנושים. גם זו אפשרות פעולה אשר נועדה לעיכוב ההליך.
 בקיצור, כל ההליכים הפתוחים לשימושו של הנושה/הזוכה, יכולים להימנע באמצעות פעולה מצידו של החייב, זאת כמובן באמצעות הצגת ההוכחות והמסמכים המתאימים בידי החייב.

אפשרות נוספת העומדת לרשות החייב הינה האפשרות לאיחוד תיקים. במידה וקיימים מספר תיקי הוצאה לפועל נגד החייב, הינו יכול לבקש לאחד אותם לבקשה אחת. זאת כמובן במטרה להקל על התנהלות ההליך. במקום לשלם סכומים שונים לנושים שונים, הוא ישלם סכום קבוע אשר מתקבל בהוצאה לפועל ואז מתחלק בין הנושים.
מרגע שעובר התהליך לאחריותה של לשכת ההוצאה לפועל, הבקשה לטובת הנושה מתבצעת אוטומטית ואילו החייב הוא זה אשר אמור לפנות ולקבל את אישורו והחלטתו של רשם ההוצאה לפועל.

החייב יכול להיות מיוצג על-ידי בא כוח, כגון עורך דין. פעולה זאת נועדה בכדי לחסוך את הטרחה הקשורה בעיסוק בהליכים משפטיים. בכל אופן, בא הכוח חייב להיות ממונה מתוקף מסמך חתום המאשר ייפוי כוח לבא הכוח. המסמך חייב להיות מוגש ללשכת ההוצאה לפועל.

כינוס נכסים

במקרים רבים מתקבלת החלטה למנות כונס נכסים אשר יסייע במימוש הכנס במהירות האפשרית. כונס הנכסים יכול להיות ממונה מטעם ההוצאה לפועל או מטעם בית המשפט. אם לדוגמא מעוקלת דירה, מטרתו של כונס הנכסים הינה למכור אותה במחיר סביר ותוך זמן קצר בכדי להחזיר את החוב הכספי של הזוכה בבית הדין. כונס הנכסים אמנם נמצא במעמד של בעל הנכס, אך עם זאת, פעילותו חייבת להיות מוכוונת למטרת המכירה.
ישנם מקרים בהם לא ממנים כונס, אלא קבלן ביצוע פשוט. דבר זה מתרחש במידה ומדובר בהליך פשוט כגון מכירת רכב.

ישנן מדינות בהן כונס הנכסים ממונה בידי הנושים (או הזוכים), אך במדינתו כאמור, מינויו של כונס הנכסים מתבצע בידי סמכות רשמית בלבד כמו בית המשפט או ההוצאה לפועל.

בעקבות המחירים הנמוכים של נכסים אשר מוצעים למכירה מטעם כונס הנכסים, אנשים רבים בוחרים לרכוש נכסים שכאלו. יש לשים לב כי האדם אשר רוכש את הנכס חייב לבדוק אותו מטעם עצמו. כונס הנכסים אינו אחראי לפעולות כגון חריגות בנייה אשר בוצעו בנכס לפני העיקול.