בש"א 001292/07, מחמוד מובארק עואודה, עו"ד ואח' נ' מ.מ. כפר כנא וביצורית בע"מ.

המבקשים הינם תושבי כפר כנא, מנהלים משרד עורכי דין בכפר, ובבעלותם בית משותף הנמצא בכפר כנא. המבקשים הגישו לבית משפט עתירה מנהלית, בה עתרו לחייב את המועצה המקומית כפר כנא להשיב לעותרים את סכום ההוצאות ששולמו בגין צו העיקול מיום 19/02/07, וכן להשיב לכלל תושבי כפר כנא את הסכומים ששולמו בגין הוצאות גבייה שגבו מהם בניגוד לחוק, וללא כל בסיס חוקי. כמו כן, להורות למועצה להפסיק את הטלת הוצאות הגבייה על ידי ביצורית וגבייתם בעצמה ישירות, וכן להפסיק את התניית תשלום מסים והיטלים בתשלום הוצאות גבייה.
בד בבד, עם הגשת העתירה, עתרו המבקשים במסגרת בקשה זו, לאשר את התובענה שהגישו כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק"), וכן לצוות על המשיבים להימנע מביצוע הליכי גבייה כנגד המבקשים, וזאת עד למתן הכרעה סופית בעתירה, ולהורות למועצה לפעול בהתאם לחוק בהטלת מס ארנונה. ההחלטה דנן מתייחסת להליך הביניים.

ביהמ"ש דחה את הבקשה וקבע כי פעולות האכיפה, שמבוצעות ע"י רשויות מקומיות כנגד תושביהן, אשר אינם משלמים את תשלומי החובה, נשענות על הוראות פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות, וכן על פקודת המסים (גביה / 1992) (ראה סעיף 12 (ה) (ד) לפקודת המסים, וכן סעיף 2 לחוק לתיקון פקודת המסים וגביה). (מס' 5) התשס"ד – 2004 מיום 10/08/04). הוראות חוק אלה, מטילות על החייב לשאת בהוצאות הכרוכות בנקיטת אמצעי אכיפה, לרבות אמצעים מנהליים שננקטו נגדו לשם גביית החוב.
מאחר ועל פי רישומי המועצה, המבקשים חייבים כספים למועצה, לכן פעולות האכיפה שבוצעו כלפיהם, היו חוקיות, ואף ההתראה שהציבה ביצורית לתשלום הוצאות האכיפה, נעשתה על פי דין ואינני רואה כל פסול בכך. כמו כן, חלה על החייב החובה לשאת בהוצאות האכיפה, לכן הוצאות אלה כאשר מתבצעות על פי חוק, הן הופכות להיות חלק בלתי נפרד מחובו של החייב, והוא מחוייב לשלמם. הימנעות מתשלומם, מביאה לידי גלגול הוצאות אלה לפתחם של המועצה, דבר אשר מסכל את מטרת המחוקק, הרי חוקים אלה נועדו, בין היתר, למנוע גלגול הוצאות האכיפה לפתחה של המועצה. לפיכך, קבע בית המשפט כי ביצורית פעלה כדין ועל סמך כתבי התראה שנחתמו כדין, ולאחר שחלף המועד אשר הוקצב למבקשים בהתראה כדי להסדיר את החוב.